מדרש על שמואל ב 22:40: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

טז דָּרַשׁ רַב (חנינא) [חִינְנָא] בַּר פָּפָּא: מַאי דִּכְתִיב: (איוב ט׳:י׳) "עֹשֶׂה גְּדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר". בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם, נוֹתֵן חֵפֶץ בְּחֵמֶת צְרוּרָה וּפִיהָ לְמַעְלָה, סָפֵק מִשְׁתַּמֵּר, סָפֵק אֵין מִשְׁתַּמֵּר. וְאִלּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָר הָעֻבָּר בִּמְעֵי אִשָּׁה פְּתוּחָה, וּפִיהָ לְמַטָּה וּמִשְׁתַּמֵּר. דָּבָר אַחֵר: אָדָם נוֹתֵן חֲפָצָיו לְכַף מֹאזְנַיִם, כָּל זְמַן שֶׁמַּכְבִּיד יוֹרֵד לְמַטָּה, וְאִלּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּל זְמַן שֶׁמַּכְבִּיד הַוָּלָד, עוֹלֶה לְמַעְלָה. דָּרַשׁ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: מַאי דִּכְתִיב: (תהילים קל״ט:י״ד) "אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי, נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד". בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם. אָדָם נוֹתֵן זֵרְעוֹנִים בַּעֲרוּגָה, כָּל אֶחָד וְאֶחָד עוֹלֶה בְּמִינוֹ. וְאִלּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָר הָעֻבָּר בִּמְעִי אִשָּׁה, וְכֻלָּן עוֹלִין לְמִין אֶחָד. דָּבָר אַחֵר: צַבָּע נוֹתֵן סַמָּנִים לַיּוֹרָה, כֻּלָּן עוֹלִין לְצֶבַע אֶחָד, וְאִלּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָר הָעֻבָּר בִּמְעִי אִשָּׁה, כָּל אֶחָד וְאֶחָד עוֹלֶה לְמִינוֹ. דָּרַשׁ רַב יוֹסֵף: מַאי דִּכְתִיב: (ישעיהו י״ב:א׳) "אוֹדְךָ ה' כִּי אָנַפְתָּ בִּי, יָשׁוּב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי", בַּמָּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁיָּצְאוּ לִסְחוֹרָה, יָשַׁב לוֹ קוֹץ בְּרַגְלוֹ לְאֶחָד מֵהֶם, הִתְחִיל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף. לְיָמִים שָׁמַע (שֶׁטָּבַע) [שֶׁטָּבְעָה] סְפִינָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בַּיָּם, הִתְחִיל מוֹדֶה וּמְשַׁבֵּחַ, לְכָךְ נֶאֱמַר: "יָשׁוּב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי". וְהַיְנוּ דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי דִּכְתִיב: (תהילים ע״ב:י״ח-י״ט) "עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת (גדולות) לְבַדּוֹ, וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם", אֲפִלּוּ בַּעַל הַנֵּס אֵינוֹ מַכִּיר בְּנִסּוֹ. דָּרַשׁ רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא: מַאי דִּכְתִיב: (שם קלט) "אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ, וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה". מְלַמֵּד שֶׁלֹּא נוֹצַר אָדָם מִן כָּל הַטִּפָּה, אֶלָּא מִן הַבָּרוּר שֶׁבָּהּ. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁזּוֹרֶה בְּבֵית הַגְּרָנוֹת, נוֹטֵל אֶת הָאֹכֶל, וּמַנִּיחַ אֶת הַפְּסֹלֶת. כִּדְרַבִּי אַבָּהוּ, דְּרַבִּי אַבָּהוּ רָמִי, כְּתִיב: (שמואל ב כ״ב:מ׳) "וַתַּזְרֵנִי חַיִל", וּכְתִיב: (תהילים י״ח:ל״ג) "הָאֵל הַמְּאַזְּרֵנִי חַיִל". אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זְרִיתַנִי וְזֵרַזְתַּנִי.